<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימנים ט"ו—ט"ז</h1>
<h2>דף מז:</h2>
ריאה שנמצא בה מקום אטום כל שהוא שאין הרוח נכנס בו שאינו נתפח הרי היא כנקובה וטרפה. ובודקין אותה שקורעין המקום שאינו נתפח ואם נמצא בו ליחה מותרת שמחמת הליחה לא נכנס בה הרוח ואם לא נמצא בה ליחה נותנין עליו מעט רוק או תבן או נוצה וכיוצא בהן ונופחין אותה אם נתנדנד כשרה ואם לאו טרפה שאין הרוח נכנס שם. ואם שמע הברה בשעת נפיחה אם ניכר המקום שממנו נשמע הברה נותנין עליו מעט רוק וכיוצא בו אם נתנדנד בידוע שהיא נקובה וטרפה ואם לא ניכר המקום מושיבי' אותה בפושרין ונופחין אותה. אם בצבץ המים טרפה שהרי בידוע שנקובה ואם לאו בידוע שקרום התחתון בלבד נקב והרוח נכנס בין שני (המקומות) [הקרומות] ומשמיע הקול בשעת הנפיחה. והבעל העיטור ז"ל מצריך לכל ראיה להוציאה ולנפחה דאי לאו הכי מנא ידעינן אי איכא מקום אטום. וכל הגאונים האחרים כתבו שאין נופחין אותה אלא היכא דאיתיליד בה ריעותא וכן פשט המנהג.
